החלטה בתיק רע"א 3145/13

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א  6257/04 (השופט א' פרקש) מיום 24.3.2013 בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו הבאה נגד יורשי עזבון המשיב 7.

עיקרי העובדות

1.        המשיבים 6-1 הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה לסעד הצהרתי במסגרתו תבוטל הערת הפקעה הרשומה על שם המבקשת בחלקות מקרקעין הידועות כחלקות 221 ו-224 מגוש 30610 בבית חנינא בירושלים ויוכרז על המשיבים 6-1 כבעלי הקרקע. לגבי חלקה 224, נמצא כי המסמכים שעליהם הסתמכו המשיבים היו מסמכים מזוייפים ועל כן חלקת מקרקעין זו נמחקה מההליך. המשיב 7 הוא הבעלים ההיסטורי של חלקה 221. יורשי המשיב 7 לא נכחו באף אחת מהישיבות שנערכו ובא-כוחם, עו"ד עצמון, הוא שייצג אותם במסגרת ההליך, תוך שהוא תומך בעמדת המשיבים 6-1. במקביל, במסגרת הליך לפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הוצא ביום 9.8.2011 צו קיום צוואה הנוגע בין היתר לזכויות בחלקה 221. בהמשך, ובעקבות קשיים שהעלתה בנוגע לחוקיותו של צו קיום הצוואה שהוצא, הגישה המבקשת ביום 13.2.2013 בקשה לזימון יורשי עזבון המשיב 7 (להלן: העדים) לצורך בירור ספקות העולים ממסמכי הירושה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה תוך שציין כי "לא ברור מדוע נזכר בכך ב"כ הנתבעת רק כעת. מכל מקום המזכירות תזמין את העדים כמבוקש. ב"כ הנתבעת יבצע את המסירות באופן אישי לבא כוחם ויוודא כי ההזמנות הגיעו אליו וכי ידאג להזמין את העדים".

2.        בהתאם לכך מסרה המבקשת ביום 27.2.2013, כ-20 ימים לפני מועד דיון ההוכחות שנקבע בבית המשפט המחוזי, הזמנות לחמישה עדים, יורשי המשיב 7. ביום 3.3.2012 הגיש בא-כוח המשיב 7 הודעה לפיה שלושה מיורשי המשיב 7 שזומנו לדיון מתגוררים בחו"ל, אין לו קשר איתם ולכן נבצר ממנו להזמינם להעיד. עוד ציין בא-כוח המשיב 7 כי חלף זמן רב מאז שנפגש עם שני העדים הנוספים שזומנו, והקשר עמם נותק. בא-כוח המשיב 7 ציין כי יעשה מאמץ לאתר אותם ולהזמינם להעיד. חרף הזימון, לא התייצבו יורשי המשיב 7 לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 24.3.2013 ולכן העלה בא-כוח המבקשת, במהלך הדיון, בקשה להוצאת צווי הבאה נגדם. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, תוך שציין כי "בקשה להוציא צו הבאה נגד העדים נדחית בזאת. לאור העובדה שעורך דין מתי עצמון שייצג את היורשים כאן בתיק שלפני הודיע לבית משפט שהיורשים אינם נמצאים בארץ, ואין לו שום קשר עימם לצורך העניין. התביעה הזאת הייתה כבר צריכה להסתיים מזמן. היה בידיכם די זמן, זמן די והותר על מנת להגיש בקשה לזמן את העדים האלה למועד הקודם או להיום. הבקשה הזאת לא הוגשה. הבקשה נדחית". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

עיקרי בקשת רשות הערעור

3.        המבקשת טוענת כי עדויות היורשים הן חיוניות לצורך בירור התביעה והבהרת סוגיות הנוגעות לעסקאות בחלקה 221. לטענתה, בעקבות מסמכים שונים שהגיעו לידיה, ישנו חשש רב לפגמים באופן עריכת הצוואה הנוגעת לחלקה 221, ועדויותיהם של יורשי המשיב 7 רלוונטיות ונדרשות לצורך בירור הנושא עד תום. המבקשת הוסיפה כי יורשי המשיב 7 מיוצגים, וכי הזמנותיהם לדיון נמסרו לבא כוחם כדין. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם אך ורק מהטעם שבקשת זימון העדים הוגשה באיחור. זימונם של העדים נעשה כחודש לפני מועד הדיון, אך ההזמנות לא נמסרו לאור סירובה של המזכירה במשרדו של בא-כוח המשיב 7 לקבלם בשל השמטת שמו של בא-כוח המשיב 7. בשל כך נאלצה המבקשת להוציא הזמנות חדשות. אלו נמסרו כשלושה שבועות לפני מועד הדיון. לטענת המבקשת זהו זמן מספיק עבור עדים מיוצגים. בית המשפט המחוזי נתן את מלוא המשקל בהחלטת הדחייה למועד הגשת הזימונים, ולא נתן משקל מספיק לחיוניות עדויותיהם לצורך בירור התביעה. המבקשת הוסיפה כי עצם העובדה כי ההליך בבית המשפט המחוזי התעכב במשך תקופה ארוכה נעוץ בהתנהלות הקלוקלת של המשיבים 6-1 אשר הגישו מסמכים מזוייפים, ובשל הצורך לברר את טיבם של מסמכי הצוואה שהוגשו בתיק, ואין בכך כדי להשפיע על הצורך בהוצאת צווי הבאה נגד יורשי המשיב 7.

עיקרי התשובות

4.        המשיבים 6-1 השיבו מנגד כי דין הבקשה להידחות. ניסיונה של המבקשת לחייב את בית המשפט להוציא צווי הבאה לעדים איננו אלא ניסיון להוסיף ולסרבל את ההליכים המתמשכים בתיק. המשיבים ציינו כי עוד ביום 9.8.2011 הודיע עו"ד עצמון על קבלת צו קיום צוואה מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. המבקשת לא טענה דבר נגד צו קיום צוואה זה. זאת ועוד: המבקשת ידעה כי במשך קרוב ל-7 שנים התנהלו הליכים מול רשם הירושה ובבית המשפט לענייני משפחה בו ניסה המשיב 7 להשיג צו קיום צוואה. המבקשת לא העלתה במהלך תקופה זו טענה כלשהי נגד הצוואה, ורק עתה, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי המשיבים 6-1 רכשו את זכויותיו של המשיב 7, העלתה טענות נגד חוקיות הצוואה. משקבע בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 8.5.2012 כי השאלה היחידה שנותרה פתוחה נוגעת לשאלת תוקף הפקעת המקרקעין, ומשלא תקפה המבקשת החלטה זו, הרי שהפכה חלוטה. אין לקבל את ניסיון המבקשת לעקוף החלטה זו באמצעות בקשת רשות ערעור על החלטה לגבי זימון עדים כדי שכביכול יעידו על פגמים בצו קיום הצוואה. המשיבים הוסיפו כי המבקשת לא הגישה במועד הגשת תצהירי עדות ראשית בקשה לזימונם של עדים נוספים. בקשה זו הוגשה אך ימים ספורים לפני מועד ישיבת ההוכחות. המבקשת הגישה את בקשתה ביודעה כי העדים אינם נמצאים בארץ, ובכל מקרה אין באפשרות בית המשפט להוציא צווי הבאה, וזאת כבקשת סרק לצורך סרבול ההליכים. יורשי המשיב 7 אינם רלוונטיים לנקודות השנויות במחלוקת בתיק והחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה כדין.

5.        בא-כוח המשיב 7 הצטרף לעמדת המשיבים 6-1 והוסיף כי בית המשפט לענייני משפחה בדק את הבקשה להוצאת צו קיום הצוואה לאורך זמן, בטרם הוציא את הצו. בית המשפט המחוזי אשר דן בתיק החליט בצדק שלא לדון בתקפות הצוואה ולהתמקד רק בשאלת ההפקעה של המקרקעין, ואין מקום לפתוח סוגיה זו מחדש. יורשי המשיב 7 אינם רלוונטיים ואין צורך בהזמנתם להעיד, וזאת לאור העובדה כי צו קיום הצוואה ניתן לאחר בדיקה מעמיקה ואין בו כל פגם. ליורשי המשיב 7 אין כל קשר ליחסים המשפטיים שבין המבקשת לבין המשיבים 6-1 והם אינם יכולים לשפוך אור על הטענות הנטענות בכתב התביעה. בא-כוח המשיב 7 הוסיף וציין כי מקום מגוריהם של יורשי המשיב 7 אינו ידוע, ועל כן הוצאת צווי הבאה לא הייתה מסייעת למבקשת. ניסיונה של המבקשת להוצאת צווי ההבאה נעשה אך ורק לצורך הכנת תשתית לטענה כי היו חסרים לה עדים לביסוס טענותיה, ומשכך דינה להידחות.

6.        המדינה ציינה בתשובתה כי אין לה עמדה במחלוקות שנותרו בין הצדדים במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, ומשכך לכאורה לא אמורה להיות לה עמדה בבקשה. המדינה הוסיפה כי היא מכבדת את קביעת בית המשפט המחוזי בנוגע לעיכובים הרבים בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, לאור ההיסטוריה של ההליכים, אשר כללו זיופי מסמכים בנוגע לחלקה 224 ולאור חומרת הטענות שמעלה המבקשת נגד הצוואה, מן הראוי שבית המשפט ישקול להענות לבקשת המבקשת, וזאת על מנת להבטיח ששאלותיה יקבלו מענה הולם שלא יותיר מקום לספק.

דיון והכרעה

7.        נתתי דעתי על נימוקי בקשת רשות הערעור ועל אלו שבאו בתשובות, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. זימון עדים הוא עניין מובהק שבסדרי דין, שלערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב בו. ככלל, ערכאת הערעור תקפוץ ידה מלהתערב בהחלטות בסוגיות אלו, למעט במצבים חריגים שבהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד מן הצדדים (ראו למשל: רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (6.4.2009); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' דורי (ראודור) נחום (10.6.2009); רע"א 3115/10 לב נ' תכשיטי ר.א.ן גוב בע"מ (23.6.2010)). לא מצאתי כי העניין שלפנינו נמנה עם אותם חריגים. ראשית, בקשת המבקשת לזמן את העדים הוגשה באיחור רב, בשלב מתקדם של המשפט, זמן קצר בלבד בטרם החלה ישיבת ההוכחות. בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי השלב המתקדם של המשפט והעובדה כי המבקשת לא הגישה קודם לכן בקשה כלשהי לזימונם של העדים, אינם מצדיקים הוצאת צווי הבאה לעדים. בנוסף, קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין צו קיום הצוואה הן קביעות חלוטות. כך גם החלטת בית המשפט מיום 5.8.2012 בעניין תחימת המחלוקת בין הצדדים. אין הצדקה להתיר למבקשת שבחרה שלא לערער על קביעות אלה לנסות ולהרחיב את יריעת המחלוקת ולהעלות סוגיות חדשות באמצעות בקשה להוצאת צווי הבאה של עדים בשלב זה של המשפט. זאת ועוד, חרף ניסיוני לבחון את האפשרות המעשית של ביצוע צווי ההבאה, לא הציגה המבקשת כל אינדיקציה למקום מגוריהם של העדים וליכולת האפקטיבית להביאם לעדות. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על המבקשת. בהתחשב בכך, בשים לב לשלב שבו נתון ההליך המשפטי, ומחמת שיקול הדעת הרחב הנתון בכגון דא לערכאה הדיונית, איני מוצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

8.        אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית.

המבקשת תשלם הוצאות בסך 8,000 ש"ח; מחציתם למשיבות 6-1 ומחציתם למשיב 7.

           ניתנה היום, ז' באב התשע"ג (14.7.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,   www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: